נושא שכולם נמנעים מלדבר עליו, אבל מטריד את כולנו בשלב כזה או אחר. חשים כאב קל או עוצמתי בשיניים או באזור הפנים, מחכים קצת שהוא יעבור מעצמו (כי מי אוהב ללכת לרופא השיניים אם יש סיכוי שהכאב יעבור מעצמו...), לפעמים הוא באמת עובר (אך עלול לחזור בהמשך ולהפתיע בעוצמה רבה יותר), ולפעמים הוא הולך ומתגבר.

תחום כאב הפנים ברפואה הינו מורכב, וישנם רופאים שזהו כל עיסוקם. למרבה מזלנו, רובם המכריע של המקרים ניתנים לאבחון באופן פשוט, באמצעות תשאול ובדיקה מתאימה של רופא השיניים. אבחון בזמן הוא חשוב וקריטי למניעת סיבוכים! יש מקרים (נדירים, אז אין צורך להיכנס לפאניקה) בהם אפילו התקף לב יכול להתבטא ככאב בשיניים ובחלק העליון של הזרוע השמאלית. בכתבה זו אסקור מספר תופעות נפוצות בהן אנו נתקלים במרפאה, זכרו שעל כל מקרה להיבחן לגופו ואין לראות באמור אבחנה רפואית או המלצה לטיפול מבלי להיבדק ע״י רופא מוסמך.

רגישות קלה-בינונית לקור

השן מורכבת משכבה חיצונית (זגוגית/אמייל) ומשכבה פנימית (דנטין). כאשר השכבה הפנימית נחשפת, באזור צוואר השן לדוגמה, חשים ברגישות עזה בעת לגימת משקאות קרים או אכילה של מאכלים קרים כגון גלידה או שלגון. לעתים אף די בשאיפת אויר קר. כאב מסוג זה מתאפיין בכך שלמרות עוצמתו הקלה-עד בינונית, הוא נוטה לעבור לאחר מספר שניות בודדות.

הטיפול: אמצעי הטיפול במקרה זה יכול להיות החל מהחלפת משחת השיניים הביתית, ועד למריחת משחה תרופתית במרפאה שמחזקת את מינרל השן. במקרים חריפים יותר נעשה שימוש בחומר היוצר חיפוי על שכבת השן הפנימית שנחשפה.

רגישות בעת לעיסה

רגישות בעת לעיסה יכולה לנבוע ממספר מצבים שונים. די ששחזור שנעשה בשן (״סתימה״) נעשה גבוה בגודל של גרגיר חול מעל למישור הסגר הרצוי, כדי לגרום לנו לתחושת אי נעימות גדולה. במצבים אחרים, רגישות בזמן לעיסה ובמיוחד בזמן אכילת מזון מתוק, יכולה להעיד על קיומו של נגע עששתי בשן הדורש טיפול (״חור בשן״).

הטיפול: גם במצב זה הטיפול נעשה בהתאם לאבחנה. מצבים אלו דורשים אבחון וטיפול אצל רופא השיניים, וכדאי שלא לדחות את הטיפול בהם, שכן גם אם הכאב יעבור באופן זמני, הגורם לו ימשיך לגרום לנזק מצטבר בשן שיכול להביא אף לעקירתה בסופו של דבר, לצד התפתחות של זיהום באזור הפה והפנים. הטיפול יכול לנוע מליטוש שחזור קיים, ועד להסרת נגע עששתי ושחזור השן.

רגישות גבוהה וספונטנית

כאב חד ומעיר משינה, ללא גירוי לכאורה, עלול להצביע על דלקת מתקדמת בשן המערבת את רקמת העצב. מצב זה קל לאבחון על-ידי מספר בדיקות פשוטות שיבצע רופא השיניים.

הטיפול: כעזרה ראשונה, ניתן לשחרר לחץ מרקמת השן באמצעות ניקובה, ניקוי התחלתי של הרקמה הדלקתית וחבישתה בחומרים תרופתיים. לרוב אנטיביוטיקה לא תקל על הכאב והדלקת במקרה זה, לאור קושי בהגעתה וביכולתה להשפיע על הרקמה המודלקת בפנים השן. בהמשך יידרש ביצוע של חיטוי שורש השן ואטימתו על-מנת למנוע חדירה חוזרת של גורמים מזהמים (״טיפול שורש״).

לסיכום, כאב דורש בדיקה ואבחון מיד עם הופעתו. תזכרו – מי שלא הולך לרופא השיניים עם הופעת הכאב, ירוץ לרופא השיניים בהמשך!

שיניים לבנות וחיוך צחור נתפסים בעינינו כמקנים מראה צעיר ובריא, והסיבה לכך אכן טמונה בכך שעם השנים, וכתוצאה מאופן ההתבגרות הטבעי, השיניים משנות את צבען מלבן לצהוב-חום. במאמר זה אסקור בקצרה את ההסברים לכך, ומהן האפשרויות הטיפוליות העומדות בפנינו בדרך אל חיוך לבן כשלג.

ניתן לחלק באופן גס את הגורמים לשינוי צבען של השיניים לשניים: חיצוניים ופנימיים. מבחינה חיצונית, כתמי קפה, תה, עישון ואבנית עלולים להקנות לשן צבע כהה ומבגר (הבשורה הטובה היא שכתמים מסוג זה קלים יחסית לניקוי). כדי להבין מהם הגורמים לשינוי צבעה הפנימי של השן, נזכיר את מבנה השן – השן בנויה משכבה חיצונית שקופה (אמייל/זגוגית) ומשכבה פנימית צהבהבה-חומה (דנטין). עם השנים, נשחקת השכבה החיצונית השקופה והממסכת, בעוד השכבה הפנימית הצהובה-חומה ממשיכה להיבנות ולהתעבות, דבר המקנה לשיניים באופן טבעי צבע צהוב-חום וכהה יותר. זו גם הסיבה מדוע שיניים בגוון זה נתפסות בעינינו כמבגרות את חיוכנו.

אז מהן האופציות הטיפוליות העומדות לפנינו להלבנת שיניים?

הסרת אבנית וכתמים, צריכה לבוא בפתחו של כל טיפול דנטלי, תוך הקפדה על ביצוע תחזוקה אחת למספר חודשים. הסיבה לכך בראש ובראשונה רפואית – אבנית, ורובד החיידקים המצטבר עליה, הם הגורמים למחלות חניכיים ולנגעי עששת, אשר אחראיים למרבית ״הצרות״ הפוקדות את חלל הפה והשיניים. הסרת אבנית באופן יסודי ומקצועי, הן מהמשטחים החשופים לעין והן מאלו הנסתרים בכיסים התת-חניכיים, לא רק שתשפר את בריאות הפה, החניכיים והשיניים, אלא תשפר את מראה צבע השיניים.

הלבנה באמצעות סד סיליקוני ומשחה לשימוש ביתי היא שיטה יעילה ובטוחה. לאחר פגישה בה ניקח באמצעות חומר דמוי פלסטלינה מטבע של השיניים, תיוצר עבורנו בהתאמה אישית תבנית סיליקונית שקופה ורכה, בתוכה נדרש לשים את חומר ההלבנה שתקבל/י מהרופא, ולשים על השיניים במהלך שנת הלילה או בהתאם להנחיות הרופא. משחה זו, במרשם רופא, חזקה פי 6 לפחות מתכשירים שונים הנמכרים ללא מרשם רופא, ומכילה חומר פעיל החודר לשכבה הפנימית של השן (הדנטין) ומחמצן אותה, ובכך מביא להבהרתה.

הלבנה במרפאה מיועדת למקרים בהם דרושה תוצאה דרמטית ומהירה יותר. בפגישה של כשעה תוך ביצוע מחזור-שניים בני 20 דקות, בהם תמרח משחת הלבנה רפואית (המכילה אחוז חומר פעיל מחמצן גדול יותר) על פני משטחי השיניים החיצוניים, ניתן יהיה להבחין בשינוי מידי בגוון השיניים. זאת לאחר ביצוע המיגון הדרוש לרקמת החניכיים, שעלולה להיפגע בתהליך במידה ולא פועלים בהתאם להוראות הבטיחות.

חזיתיות חרסינה למקרים בהם לשן מבנה מולד שונה המשפיע על צבעה, או שמטרתנו לשנות הן את צורת השן והן את צבעה באותו הטיפול, ניתן להסיר שכבה דקיקה מאמייל השן החיצוני, ולצפות את השן בחיפוי חרסינה. טיפול זה אינו טיפול הבחירה העיקרי להלבנת שיניים, ומיועד רק כאשר ישנן סיבות נוספות המצדיקות אותו, כגון פגם מולד באמייל השן או מהסיבות שתוארו לעיל.

אינכם מרוצים מהחיוך שלכם? רוצים להתייעץ ולבחור בשיטה המתאימה לכם ביותר מבחינה רפואית ואישית? צרו קשר עם ד״ר מתן לייעוץ אישי: 079-5722959.

היום כבר כל ילד יודע לדקלם אילו מזונות נחשבים לבריאים, ואילו ל״מזיקים״. פירות וירקות, חלב, דגים – נחשבים לבריאים. ממתקים, חטיפים מלוחים וסוכריות – מזיקים. בחיים האמיתיים, החלוקה אינה כזאת מוחלטת.

ישנם שני מחקרים היסטוריים שנערכו ברפואת שיניים, שנתנו מענה לסוגיה זו. מחקר אחד, שנערך בשנות השישים, בחן את ההשפעה של סוכרים שונים על בריאות השיניים. לעניין זה חשוב להבין, שכל פחמימה, גם אם היא מלוחה (כגון חטיף ״במבה״) וגם אם היא אינה נחשבת בהכרח למזון ״מזיק״ (כגון אורז ולחם) – נחשבת לסוכר. ואכן, המסקנה הייתה חד משמעית, סוכרים הנמצאים במזונות דביקים, ובמיוחד כאלו שנצרכים בין הארוחות, הם המזיקים ביותר לבריאות השיניים – מסקנה הגיונית בהחלט. במחקר השני, העניינים החלו להסתבך.

מחקרי המשך שבחנו כיצד הסוכר פוגע בשיניים, הראו שחיידקים המנצלים את הסוכרים להישרדותם, מפרישים חומצה שמפרקת את החומר המינרלי ממנו מורכבת השן. אותה חומצה, מצויה גם במזונות שנחשבים לבריאים, כגון: פירות הדר, מיצי פירות ומוצרי חלב. בשלב הזה אתם עלולים להיות מבולבלים. אז הנה התשובות לשאלה – מה ניתן לעשות כדי להימנע מהשפעתם המזיקה של מזונות על בריאות השיניים? קבלו 5 טיפים בנושא:

1. להימנע מצריכת סוכרים בין הארוחות –

נסו לרכז את המזונות הדביקים והפחמימות באותה ארוחה. לדוגמה – מכורים לחטיפים? עדיף ״לרדת על החבילה״ ולסיים אותה, מאשר לנשנש את אותה כמות במשך מספר שעות או חמור מכך, לאורך היום כולו.

2. להרבות בשתיית מים –

לשתייה מרובה של מים אפקט חיובי כפול – אנו ממעטים בשתיית משקאות ממותקים ובכך מפחיתים את צריכת הסוכר, וגם עוזרים לשטוף את חלל הפה ולהוריד את רמת החומציות. חייבים את ״הקפה של הבוקר״ כדי להתעורר? שתו כוס מים לאחר מכן, הדבר יסייע לבריאות הפה, וגם יסייע לעורר אתכם באמצעות העלאת נפח הנוזלים בגוף.

3. העדיפו סוכריות ללא סוכר על-פני מסטיקים –

למסטיקים וסוכריות (ללא סוכר) יש יתרון בריאותי בכך שהם מעודדים הפרשת רוק, שמסייע לשטוף את הפה ולהוריד את רמת החומציות. מכיוון שמסטיקים מעייפים את שרירי הלעיסה וגורמים ללחץ על מפרק הלסת, העדיפו סוכריות חמוצות ללא סוכר.

4. בחרו במשחות שיניים ובמי פה המכילים פלואוריד –

פלואוריד הוא מינרל החודר לשן, ומחזק את העמידות שלה בפני חומצה. שימו לב שלילדים עד גיל 6 יש להגביל את כמות הפלואוריד הנצרכת, ולכן יש להקפיד שישתמשו במשחות שיניים המיועדות לילדים.

5. צחצחו שיניים לפחות פעמיים ביום ובאותה שעה –

הקפידו לצחצח שיניים פעמיים ביום. הסיבה לכך אינה קשורה רק לניקיון שאריות המזון לאחר הארוחה האחרונה של היום, או לתרום לתחושת הרעננות בבוקר – לחיידקים שנמצאים באופן קבוע בפה, לוקח מספר שעות להתרבות ולכסות את משטחי השן והפה, ולכן נרצה להסיר את רובד החיידקים שהצטבר כל 12 שעות בממוצע. עובדים במשמרות והשינה שלכם אינה סדורה? עשו לכם שעה קבועה בערב, זהה לשעת הבוקר בה צחצחתם את השיניים. מתלבטים אם לצחצח את השיניים לפני או אחרי ארוחת הבוקר? מצד אחד נרצה לנקות את שיירי המזון מהפה. מצד שני לאחר אכילה ושתייה של מזון חומצי – מחקרים הראו שלעתים לפעולת הצחצוח יש פעילות מזיקה שמגבירה הפגיעה של החומציות במינרל השיניים. אם שתיתם כוס ״קולה״, העדיפו לשטוף את הפה במים ולא לצחצח את השיניים מיד לאחר מכן. אם אכלתם ארוחה דשנה, העדיפו לנקות את שאריות המזון מהשיניים.

גם אם איננו ספורטאים או הורים לילדים שובבים, ישנו סיכוי לא קטן שניתקל מתישהו באדם שנחבל באיזור הפנים והפה (לפי משרד הבריאות, כ-50% מהילדים והנערים עד לגיל 14 ייחבלו באיזור הפנים עם מעורבות של השיניים).

באחד המפגשים שלי בחדר המיון עם אימה של מטופלת שעברה תאונת דרכים, הופתעה האם לשאלתי האם היא הביאה איתה את השיניים שאיבדה הבת בזמן התאונה, שכן בטיפול מתאים ניתן היה להחזיר לפה את השן שנעקרה ממקומה ולאפשר את תפקודה למשך שנים רבות. חבלת שיניים מסוג זה נקראת שירוש (או בלעז Avulsion), ועם קצת מידע על מה עושים עד שמגיעים לרופא, ניתן לשפר את פרוגנוזת השיניים בעשרות מונים.

כאשר נחבלים באיזור הפנים, האיזורים שיספגו את המכה ראשונים יהיו לרוב הסנטר והאף, אך לא ניתן להסיק כי חבלה באיזורים אלו פוטרת מבדיקה מלאה של הפנים, שכן גם מכה חזקה בסנטר יכולה לגרום לשבר באיזור גבוה יותר כמו מפרק הלסת. כמו-כן כאשר ישנה חבלה המערבת את השיניים, רופא השיניים יבדוק את הרקמות הרכות הסמוכות, כגון השפתיים וריריות הלחיים, על-מנת לשלול פציעה וזיהום שלהן כתוצאה מחדירת שברי שיניים. לסיכום, חבלה המערכת את השיניים דורשת בדיקה מקצועית ויסודית. להלן מקרים של חבלות שיניים, לפי דרגת חומרתן:

מקרה חירום, שירוש של שן קבועה - דורש הגעה מיידית למרפאת השיניים

במקרה של שירוש, בו נעקרה השן בשלמותה ממקומה, ישנה דחיפות בקבלת טיפול רפואי מיידי. את השן שנעקרה יש להחזיק מאיזור הכותרת בלבד ולא מהשורש. אם התלכלכה ניתן לשטוף במעט מים (עדיפות לנוזל סליין, הנוזל בו משתמשים לעדשות מגע, במידה וזמין). בכל מקרה לא לנגב את השורש. את השן יש להחזיר למקום ממנו נעקרה, במידה ולא ניתן לעשות זאת בשטח, יש לשמור ולהביא לרופא את השן כאשר היא שמורה בנוזל פיזיולוגי, כזה שיש לעתים בערכות עזרה ראשונה באולמות ספורט. במידה ונוזל כזה אינו זמין, ניתן להשתמש ברוק הפה, ולשמור את השן בין הלחי לחניכיים (בתנאי שלא מדובר בילד שיש חשש כי יבלע או ישאף את השן), בעדיפות נמוכה יותר בנוזל סליין (כאמור זה שמשמש לעדשות מגע), או בחלב. בכל מקרה לא לשמור את השן יבשה, או במים. במרפאת השיניים יבוצעו צילומים, קיבוע השן ומתן אנטיביוטיקה. לאחר מכן יקבע הרופא את הטיפול העתידי בשן. שימו לב כי טיפול זה רלוונטי לשיניים קבועות בלבד, ולא לשיניים נשירות (״שיני חלב״), בהן הטיפול אחר לגמרי ואינו כולל את החזרתן לפה.

מקרים דחופים - הדורשים הגעה לרופא השיניים בתוך 24 שעות

מקרים אלו כוללים חבלות שהביאו לתזוזה של השן בתוך מכתשית העצם, השן עלולה להיראות נמוכה או גבוהה יותר מיתר השיניים, ומדממת. הטיפול ייקבע על-ידי הרופא בהתאם לבדיקה קלינית וצילום רנטגני, וטווח הטיפולים יכול לנוע ממעקב לטיפול מורכב יותר. בילדים ובמיוחד מתחת לגיל 3, נרצה לוודא את שלמות נבטי השיניים הקבועות, הנמצאות מתחת לשיני החלב. לרוב לא יידרש כיסוי אנטיביוטי, וכמענה לכאבים ניתן לקחת משככי כאבים ללא מרשם עד להגעה לרופא.

חבלות שיניים שאינן מתבטאות בשינוי בשיניים וללא שברים, אלא בכאב עמום כתוצאה מהמכה, דימום חולף מהחניכיים שפסק, או שינוי צבעה של השן, אינם מחייבים הגעה מיידית, אך כמובן שגם במקרים אלו יש להגיע בהקדם האפשרי להערכה וטיפול.

זיכרו - כשיש ספק אין ספק, עדיף להגיע למרפאת השיניים או למוקד לרפואה דחופה ע״מ לבדוק ולטפל בזמן במידת הצורך.

אין לראות באמור לעיל המצלה לטיפול מבלי לקבל חוות דעת של רופא למקרה המדובר.